• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        אוגוסט 2021

        רחל ימין, אנס עיסא, ג'לאל בטחיש, יעל ברמן, עלי סרסור, כרמית רמון, עליזה זיידמן
        עמ' 488-492
        טיפולי הפיזיותרפיה בשגרת המחלקה הפנימית הם חלק אינטגרלי מהמענה הרפואי הניתן למאושפז וכוללים טיפול נשימתי, תנועתי, הערכה תפקודית, וכן תכנון המשך טיפול במסגרות השיקום השונות. בית חולים השרון, מרכז רפואי רבין, הוסב לאשפוז חולי קורונה ביום 15.3.20 ונערך לקליטה של 200 חולים בנגיף. המחלקות הפנימיות הוסבו לשלוש מחלקות לאשפוז חולי קורונה וחדרי הניתוח הוסבו למחלקת טיפול נמרץ נשימתי. יתר מחלקות האשפוז נסגרו לפעילות רגילה והפכו למחלקות תומכות. הסבת בית החולים לאשפוז חולי קורונה בהתראה קצרה, אילצה אותנו לבנות מתכונת עבודה חדשה תוך כשבוע ימים, ללא נוהל מוכר או היכרות קודמת עם ההשלכות הטיפוליות בהתמודדות עם הנגיף. בהתאם למציאות החדשה, שירות הפיזיותרפיה נערך למתן טיפול מתאים ומיטבי, תוך כדי הבנת התנהלות המחלה החדשה על פי שלביה, הצרכים הקליניים של המאושפזים, ותנאי הבידוד הנדרשים. בתקופה זו, שארכה כחודשיים, טיפלנו ב-97 מטופלי קורונה בדרגות חומרה משתנות וביצענו 462 טיפולים, מתוכם 166 טיפולים במגע אישי בתוך מתחם הבידוד ו-296 טיפולים מרחוק בעזרת אמצעים דיגיטליים. מאמר סקירה זה נכתב במטרה לחלוק את הניסיון הקליני שצברנו בהבנה ובבחירת אמצעי טיפול הפיזיותרפיה המיטביים עבור חולי הקורונה, החל משלב האשפוז החד (acute) ועד לשלב ההחלמה

        דצמבר 2007

        שגית פרינץ, עליזה זיידמן
        עמ'

        אישה בת 76 שנה, אושפזה במחלקתנו בשל כאסי סטן, שילשולים וירידה במשקל של 5 קילוגרמים מזה חודש. ברקע החולה אובחנה כבעלת תיסמונת מעי רגיז, אי-סבילות ללקטוזה וזרימה חזרה (רפלוקס) קיבה-ושט. אחות החולה נפטרה בגיל 50 מסרטן הכרכשת (Colon cancer), ולפיכך הייתה החולה במעקב גסטרואנטרולוג עם קולונוסקופיה אחת לשנתיים עד חמש שנים, שבהן מצבה פורש כתקין.

        אוקטובר 2007

        גדעון י' שטיין1, ארנון שוורץ2, חיים ניימן3, יבגניה רוזנבלט4, עליזה זיידמן1
        עמ'

        בשנת 1865 תיאר טרוסו (Trousseau) לראשונה את הקשר בין פקקת ורידים לבין ממאירות. כיום ידוע שפקקת בוורידים העמוקים של הרגליים ללא גורם-סיכון ידוע מקדימה אבחנה של ממאירות ביותר מ-7% מהחולים [1]. בפקקת דו-צדדית, הסיכון לממאירות סמויה עולה על 40% [2]. מדווח בזאת על פרשת חולה עם פקקת דו-צדדית בוורידי הרגליים שהקדימה אבחנה של סרטן הלבלב.

        אוגוסט 2007

        שגית פרינץ, עליזה זיידמן
        עמ'

        נגיף קדחת מערב הנילוס הוא נגיף רנ"א סליל יחיד שמקורו בפרוקי-רגליים (Arbovirus), אשר שייך למשפחת ה- Flaviviridae. במרבית המקרים הזיהום בטבע נובע מעקיצות יתושים.

        יולי 2007

        גדעון י' שטיין1, ראיף נאנים1, אלי קרניאל2, אינה מוסקוביץ'3, עליזה זיידמן1
        עמ'

        שילשול הקשור לטיפול אנטיביוטי מהווה מקור מרכזי לתחלואה בקרב חולים מבוגרים המאושפזים בבתי-החולים. בעבודות קודמות הוכח, כי תכשירים פרוביוטיים יכולים לקצר את משך השילשול ולהפחית את שכיחות ההישנות.

        המטרה במאמר הייתה לבדוק את יכולת ההגנה של תכשירים פרוביוטיים כנגד שילשול הקשור לטיפול אנטיביוטי בחולים מאושפזים.



        חולים ושיטות:

        חולים מאושפזים בגיל 18 שנה ומעלה המיועדים לטיפול אנטיביוטי נבחרו באופן אקראי לטיפול בתכשיר פרוביוטי או באינבו, במחקר פרוספקטיבי כפול-סמיות, תוך 24 שעות מתחילת הטיפול האנטיביוטי ולמשך שלושה שבועות. עם הצטרפותם של החולים למחקר נלקחו בדיקות צואה לרעלן קלוסטרידיום (A+B). החולים נוטרו להופעת שילשול, הטיפול האנטיביוטי ומשך האישפוז. בנוסף, התכשיר הפרוביוטי נבדק לרגישות לאנטיביוטיקות שונות.

        ארבעים-ושניים חולים סיימו את המחקר. עשרים-ואחד מהם טופלו בתכשיר פרוביוטי ו-21 באינבו. ארבעה חולים לקו בשילשול (9%). אחד בקבוצת האינבו ושלושה בקבוצת הפרוביוטיקה (P=NS). בדיקות הבסיס לרעלן הקלוסטרידיום פורשו כשליליות ב -68% מהדגימות  וכחיוביות (+2 עד +4) ב-8 דגימות (23%). לקו בשילשול רק חולים שטופלו באנטיביוטיקה רחבת-טווח (p=0.04). גידול תרבית של תכולת הקופסיות הניב נקדים ומתגים גראם-חיוביים, שהיו רגישים לרוב התרופות האנטיביוטיות שניתנו לחולים במיסגרת מחקר זה.

         

        לסיכום, טיפול מונע בתכשירים פרוביוטיים אינו יעיל כנגד שילשול הנובע מטיפול אנטיביוטי, ככל הנראה עקב רגישות תכשירים אלו לתרופות האנטיביוטיות הניתנות באישפוז.

        _______________________________________

        1 שקט"א – שילשול הקשור לטיפול אנטיביוטי.

        2 שקק"ד – שילשול הקשור לקלוסטרידיום דיפיצילה.
         

        דצמבר 2005

        אפרים בילבסקי, חבצלת ירדן-בילבסקי, גדעון שטיין, זינאידה פראדין ועליזה זיידמן
        עמ'

        אפרים בילבסקי, חבצלת ירדן-בילבסקי, גדעון שטיין, זינאידה פראדין, עליזה זיידמן

         

        מחלקה לרפואה פנימית ב', מרכז רפואי רבין, קמפוס גולדה – השרון, פתח תקווה, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

         

        מחלת שד מפושטת המשלחת גרורות גורמת לעיתים רחוקות בלבד לאי-ספיקת כבד. לעיתים נדירות אף יותר, מהווה אי-ספיקת כבד ביטוי ראשוני לממאירות מפושטת בשד. אי-ספיקת כבד חדה נגרמת לרוב על רקע טיפול בתרופות מסיבות של מינון-יתר, מישלב של תרופות שונות העוברות חילוף-חומרים בכבד או כהשפעת-לוואי של תרופות. סיבה שכיחה נוספת היא על רקע זיהום, בעיקר נגיפי. רק בשיעור נמוך מאוד נמצא כי הסיבה היא מחלה ממאירה. בסקירת הסיפרות נמצאו פרשות חולים ספורים בלבד עם אי-ספיקת כבד סוערת כביטוי ראשוני למחלה שאתית של השד המשלחת גרורות. בפרשת החולה הנוכחית מדווח על אישה צעירה שנשלחה לבירור בעקבות חשד להפרעה בתיפקודי כבד, ובהמשך אובחנה כלוקה בממאירות בשד עם גרורות מפושטות בכבד ומהלך מחלה סוער מאוד, אשר הביא לפטירתה תוך מספר ימים ממועד קביעת האבחנה.

        יולי 1997

        עליזה זיידמן, יוסף גרדין, זינאידה פראידה, גרשון פינק ומשה מיטלמן
        עמ'

        Therapeutic and Toxic Theophylline Levels in Asthma Attacks

         

        Aliza Zeidman, Joseph Gardyn, Zinaida Fradin, Gershon Fink, Moshe Mittelman

         

        Dept. of Medicine B, Rabin Medical Center, Golda (Hasharon) Campus and Pulmonary Institute, Rabin Medical Center, Beilinson Campus, Petah Tikva; and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

         

        Although first-line therapy for bronchial asthma has changed over the past decade to anti-inflammatory medication such as inhaled corticosteroids and cromolyn with possible addition of beta-agonists, theophylline is still useful and therefor widely used. However, several studies have raised serious questions regarding its efficacy in acute asthmatic exacerbations. These studies, the narrow therapeutic range of the drug, the frequency of side effects and interactions with common drugs, and individual variation in clearance and metabolism, have prompted its reevaluation in the management of asthma. Therapeutic serum levels of theophylline are between 10 to 20 mcg/ml. Most adults achieve these concentrations with daily slow-release oral theophylline preparations, 200-400 mg (approximately 10 mg/Kg) twice a day. However, when such a patient presents to the emergency room (ER) in an asthmatic attack, immediate intravenous theophylline is often given, regardless of maintenance treatment. Since the rationale for this common therapeutic approach has been challenged, the current study was undertaken. Serum theophylline levels were measured in 23 consecutive asthmatics presenting to the ER in an acute attack. 15 (68%) had therapeutic levels (above 10 mcg/ml) and 2 had toxic levels (above 20 mcg/ml), prior to receiving the standard intravenous theophylline dose given for an attack. These data indicate that most patients with bronchial asthma on oral maintenance theophylline do not require additional intravenous theophylline when in an attack. It probably will not benefit them and may even induce serious theophylline toxicity.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303